אודות המילון
מילון איילון שנער
המילון הערבי-עברי שחובר על-ידי פרופ' דוד איילון ופרופ' פסח שנער נקרא "מילון ערבי-עברי ללשון הערבית החדשה". המילון יצא לאור לראשונה בשנת תש"ז בהוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית - לימים הוצאת מאגנס. המחברים נודעו אז בשמותיהם הקודמים - דוד נוישטדט ופסח שוסר. מאז הופעתו יצאו לאור 22 הדפסות של המילון.
מילון זה הוא אחת העבודות הטובות ביותר בשדה המילונאות הערבית בכלל והמילונאות הערבית-עברית בפרט. הוא פרי עבודה מאומצת של שני מלומדים צעירים אשר כעבור מספר שנים כבר נמנו עם גדולי החוקרים בתחום הערבית והאסלאם.
הערכים המובאים במילון לוקטו מתוך טקסטים ערביים מודרניים וקלאסיים בתחומי הספרות, העיתונות, התרבות, ההיסטוריה ודת האסלאם. המילון מצטיין בהגדרותיו הבהירות והמדויקות. כישרונם הלשוני המופלא והשכלתם המזרחנית והכללית הנדירה של המחברים מתגלים באיכויות המיוחדות של המילון.
תרומתו של המילון והשפעתו על הוראת הערבית בארץ הייתה מכרעת. קשה לתאר את הוראת הערבית החל משלביה הראשונים בבית הספר התיכון ועד לשלביה הגבוהים ביותר באוניברסיטאות ללא מילון זה. גם מלומדים וחוקרים ותיקים בתחום הערבית והאסלאם נזקקים למילון ונעזרים בו רבות.
המילון ממלא תפקיד חשוב ביותר גם בקרב דוברי הערבית בארץ: סטודנטים ומשכילים ערבים רבים השתמשו במילון לצורך לימוד השפה העברית, והגיעו בעזרתו להישגים נכבדים בתחומי לימוד שונים במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה.
▲ לראש הדף
הרחבת המילון, עדכונו והצגתו באינטרנט
לפני שנים אחדות החליטו המחברים שיש להתחיל בהרחבת המילון ובעדכונו. על פי בקשתם נתמנו פרופ' אריה לוין ופרופ' מנחם מילסון לעורכי המהדורה המורחבת. כשלב ראשון במפעל ההרחבה הוכנה תוכנה מיוחדת שאפשרה את העלאת המילון לאתר ברשת האינטרנט, והודות לכך עומד עתה מילון איילון שנער המקורי לשימוש הציבור הרחב.
בזכות אפשרויות המחשוב אפשר היה להוסיף באתר המילון אינדקס עברי-ערבי היכול למלא במידת מה את מקומו של מילון עברי-ערבי.
▲ לראש הדף
שלמי תודה
בהרחבת המילון ועדכונו ובהצגתו ברשת האינטרנט עוסק צוות מטעם המכון ללימודי אסיה ואפריקה בראשות הפרופסורים אריה לוין ומנחם מילסון. מרכז הצוות היה חיים נסים ונמנו עמו יוסף אבוהב, אילנה אורעד, אלינור בכר, נעמן יסף, לימור לביא ועמיקם רז. מר משה שקד, מנהל שלוחת הר הצופים ברשות למחשוב של האוניברסיטה, ומר שמואל ורד מן הרשות למחשוב סייעו לצוות באפיון התוכנה הנדרשת.
נוסף לכך עסק צוות גדול יותר בהקלדת המילון המקורי לצורך הצגתו באינטרנט. רוב עבודת ההקלדה נעשתה על-ידי אילנה אורעד, לימור לביא וקייס יוסף נאסר. כמו כן השתתפו במלאכת ההקלדה גם נעמי אביבי-וייסבלט, שירה אסולין, יעל אשי, כפיר ביטון, שי זהר, נעמן יסף, גיא לוי, גאיל לוין, ערן מרקוס, עדי עמר, יניב קטריבס, עמיקם רז, אירית רפפורט, דרור שחק, תמר שטמפפר ומעין שמיר.
האתר נבנה על ידי עמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב ועם הצוות שעסק בבנייתו נמנים רן זעירא, האחראי לאפיון וניהול הפרויקט מטעם סנונית, עופר עמית,המופקד על אפיון ותכנות מערכות האתר, חן פרנקל, שעסק בבניית דפי האתר ודורית ניר, שעיצבה את הממשק הגרפי.
פרופ' ראובן עמיתי, ראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה בשנים שבהן החל מפעל הרחבת המילון ופרופ' מאיר בר-אשר, אשר כיהן אחריו כראש המכון, לא חסכו כל מאמץ כדי לאפשר את קיום המפעל.
עבודת מפעל המילון התאפשרה עד כה בסיוע מימון של האוניברסיטה העברית, הקרן הלאומית למדע, קרן ליטאוור (The Lucius N. Littauer Foundation) והפיקוח על הוראת הערבית במשרד החינוך והתרבות.
מזכירת המערכת היא גב' נעמה ברטוב, אשר החליפה את מר נעמן יסף.
יעמדו כולם על הברכה.
▲ לראש הדף
המחברים
דוד איילון נולד בחיפה בשנת 1914. את שנות ילדותו עשה במושבה ראש-פינה, ושם למד לדבר ערבית מפי האומנת הערבייה, בת הכפר השכן ג'עוני. בהיותו כבן שתים עשרה עברה המשפחה לחיפה. בבית הספר הריאלי העברי בחיפה החל ללמוד ערבית ספרותית. את השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטה העברית בירושלים שממנה קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בשנת 1946. בשנות מלחמת העולם השנייה שירת ביחידות הארצישראליות של המתנדבים היהודים בצבא הבריטי. בשנים שלפני הקמת המדינה עבד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ועם הקמת המדינה היה מראשוני העובדים במשרד החוץ. בשנת 1950 נתמנה למרצה באוניברסיטה העברית והקים את החוג ההיסטורי "המזרח התיכון בעת החדשה" (הקרוי כיום "לימודי האסלאם והמזרח התיכון"). בשנת 1972 זכה בפרס ישראל במדעי הרוח ובשנת 1975 הוענק לו פרס רוטשילד. הוא נפטר בשנת 1998.
דוד איילון נתפרסם כאחד החוקרים החשובים ביותר של תולדות העמים המוסלמים בימי הביניים, ובעיקר נודע במחקריו החלוציים על החברה הממלוכית.
פסח שנער נולד בריגה, בירת לטביה, בשנת 1914. בבית הוריו דיברו רוסית ויידיש, אך לשון ההוראה בבית הספר שבו למד הייתה גרמנית. בהיותו בן עשרים ואחת עלה ארצה ועבד כפועל בפרדסי נס ציונה וסביבתה. שם התיידד עם הפועלים הבדואים, ומהם למד לדבר בלהג השגור בפיהם. הוא החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בשנת 1937 ולמד ערבית ואסלאם וגם לימודים קלאסיים. בשנת 1957 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. משנת 1945 ועד קום המדינה עבד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אחרי קום המדינה החל לעבוד במחלקת החקר של משרד החוץ. בשנת 1960 הצטרף לסגל ההוראה של האוניברסיטה העברית.
פסח שנער קנה לו שם כאחד הבולטים שבחוקרי האסלאם המודרני בארצות המגרב.
▲ לראש הדף
הקדמת המחברים כפי שהופיעה במהדורה הראשונה
|
